עולם הפוקר
פורטל הפוקר של  ישראל
< כנסו עכשיו
  


פינג-פונג, שמוכר גם כטניס שולחן, הינו ספורט שבו שניים או ארבעה שחקנים מכים בכדור קל וחלול הלוך וחזור באמצעות מחבטי פינג-פונג. משחקים פינג-פונג על שולחן קשיח עם רשת שחוצה אותו באמצע. חוץ מהמכה הראשונה של המשחק, כל שחקן חייב להקפיץ את הכדור בצידו של היריב והיריב חייב להחזיר את הכדור לצד השני לאחר מכן. שחקן מקבל נקודות כשהיריב לא מצליח להחזיר את הכדור לצידו באופן חוקי. פינג-פונג הוא משחק מאוד מהיר ודורש תגובות מאוד חדות. שחקן מאומן מאוד יכול לבצע סוגים שונים של מכות שיכולות להשפיע על סיבוב הכדור כדי שישנה את מסלולו ויגביל את האופציות של היריב להגיב.

 

הגוף השולט בפינג-פונג הוא אירגון בינלאומי בשם International Table Tennis Federation (ITTF) . ה- ITTF מורכב כרגע מ- 215 מועדוני פינג-פונג. החוקים הרשמים של הספורט מפורסמים בחוברת של ה- ITTF. מאז 1988 פינג-פונג הוא ספורט אולימפי עם מספר סוגי משחק. מ- 1988 עד 2004 היו הסוגים הבאים: גברים בודדים, נשים בודדות, גברים זוגות ונשים זוגות. מ- 2008 הזוגות הוחלפו במשחקים צוותיים.

 

פינג פונג - היסטוריה

 

המשחק התחיל כמשחק סלוני באנגליה בסוף המאה ה- 19 והיה נפוץ בעיקר בקרב המעמד העליון שקרא למשחק "וויף-וואף". היו מניחים שורה של ספרים כרשת על מה ששימש כשולחן פינג פונג ומשתמשים בעוד ספרים כמחבטים ובדרך כלל הכדור היה כדור גולף. לפעמים היו משתמשים גם במכסים של חפיסות סיגרים כמחבטים ומכינים את הכדור מפקקי יין. פופולאריות המשחק גרמה לחברות משחקים לשווק אותו לציבור. 

 

המחבטים הראשונים היו לרוב חתיכות עור או נייר קשוח מתוחות על תבנית מעץ והצליל שהשמיעו במגעם בכדור נתן למשחק את שמות הכינוי שלו, "וויף-וואף" ו-"פינג-פונג". יש מספר מקורות שטוענים שהמשחק תפס את תשומות לב הקהל בלונדון ונמכר בשם "גוסימה". השם פינג-פונג היה נפוץ לפני שהיצרן הבריטי, J. Jaques and Son Ltd. רשם את השם כסימן מסחרי ב- 1901. אחרי זה השם שימש רק למשחק שאותו שיחקו עם הציוד היקר שלהם ושאר היצרנים קראו למשחק טניס שולחן. היה מצב דומה בארה"ב כש- Jaques מכרו את הזכויות לשם "פינג-פונג" לחברת Parker Brothers.

 

חידושים בפינג פונג

 

החידוש הבא בוצע ע"י ג'יימס גיב, חובב פינג-פונג בריטי, שמצא כדורי צלולואיד לקישוט בטיול בארה"ב וגילה שהם אידיאליים לפינג-פונג. זמן קצר אחרי כן א. ס. גוד המציא ב-1901 את המחבט כפי שהוא מוכר כיום עם שכבת גומי שמודבק לבסיס מעץ. פינג-פונג עלה בפופולריות עד כדי כך שב-1901 התחילו לארגן טורנירים, לכתוב עליו ספרים וב-1902 אורגנה אליפות עולם לא פורמלית. בתחילת המאה ה-20 פינג-פונג היה אסור ברוסיה כשהשליטים חשבו שהוא גורם נזק ליכולת הראייה של השחקנים. ב- 1921 ה-Table Tennis  Association הוקמה באנגליה ואחריה ה- ITTF ב- 1926. ב- 1933 הוקם ה- United States Table Tennis Association, שמוכר עתה כ- USA Table Tennis.

 

בשנות ה- 50 המציאו מחבטים שהוסיפו שכבת ספוג בין הגומי והעץ, הם השפיעו על המשחק באופן משמעותי והגבירו את מהירות המשחק בהרבה. המחבטים האלה נמכרו לראשונה ע"י יצרן ציוד ספורט בשם S.W. Hancock Ltd. . השימוש של דבק "ספיד", דבק מיוחד שמעלה את גמישות הגומי של המחבט, הגביר את מהירות המשחק עוד יותר והיו צריכים לשנות את חוקי המשחק כדי להאט אותו. פינג-פונג הוכר לראשונה כספורט אולימפי ב- 1988.

 

אחרי האולימפיאדה של 2000 בסידני, אוסטרליה, ה- ITTF ביצע מספר שינויים בחוקי המשחק כדי להתאים יותר את הספורט לשידור בטלוויזיה. החליפו את הכדורים שהיו בקוטר של 38 מ"מ לכדורים בקוטר של 40 מ"מ. דבר שהגביר את ההתנגדות האווירודינמית של הכדור והאט את מהירות המשחק כך שניתן בקלות רבה יותר לצפות במשחק בטלוויזיה. שינו גם את שיא הנקודות של המשחק מ- 21 ל- 11 נקודות כדי שהמשחקים יתבצעו בקצב מהיר יותר. ה- ITTF שינתה גם את חוקי מכת ההגשה בכדי למנוע מהשחקן להסתיר את הכדור במהלכה של מכת ההגשהה, במטרה להגדיל את ממוצע האורך של מערכות המשחק והקטנה של היתרון של השחקן הפותח.

 

נוספו גם גירסאות בזמן האחרון עם כדורים בקוטר של 44 מ"מ שמאיטים באופן משמעותי את המשחק. גירסה זו התקבלה אצל שחקנים שיש להם בעיה עם התנועות החדות והמהירות של המשחק עם הכדור הרגיל.

 

בנוסף יש תנועה שרוצה להחזיר את המשחק למצב שהיה לפני הכנסת המחבט מספוג וגומי. השחקנים האלה מעדיפים את סוג המשחק כפי שהיה משנות ה- 40 ועד שנות ה- 60 עם מחבט ללא ספוג ורק עם גומי מודבק. לשחק בהגנה קשה פחות כי המשחק איטי יותר ולכדור יש פחות סיבוב. זה גורם לשחקנים להתרכז הרבה יותר באסטרטגיה של המשחק, שדורשת מהשחקנים לחשוב על המיקום והתנועה כדי לתקוף בצורה מוצלחת

 


פינג-פונג, שמוכר גם כטניס שולחן, הינו ספורט שבו שניים או ארבעה שחקנים מכים בכדור קל וחלול הלוך וחזור באמצעות מחבטי פינג-פונג. משחקים פינג-פונג על שולחן קשיח עם רשת שחוצה אותו באמצע. חוץ מהמכה הראשונה של המשחק, כל שחקן חייב להקפיץ את הכדור בצידו של היריב והיריב חייב להחזיר את הכדור לצד השני לאחר מכן. שחקן מקבל נקודות כשהיריב לא מצליח להחזיר את הכדור לצידו באופן חוקי. פינג-פונג הוא משחק מאוד מהיר ודורש תגובות מאוד חדות. שחקן מאומן מאוד יכול לבצע סוגים שונים של מכות שיכולות להשפיע על סיבוב הכדור כדי שישנה את מסלולו ויגביל את האופציות של היריב להגיב.

 

הגוף השולט בפינג-פונג הוא אירגון בינלאומי בשם International Table Tennis Federation (ITTF) . ה- ITTF מורכב כרגע מ- 215 מועדוני פינג-פונג. החוקים הרשמים של הספורט מפורסמים בחוברת של ה- ITTF. מאז 1988 פינג-פונג הוא ספורט אולימפי עם מספר סוגי משחק. מ- 1988 עד 2004 היו הסוגים הבאים: גברים בודדים, נשים בודדות, גברים זוגות ונשים זוגות. מ- 2008 הזוגות הוחלפו במשחקים צוותיים.

 

פינג פונג - היסטוריה

 

המשחק התחיל כמשחק סלוני באנגליה בסוף המאה ה- 19 והיה נפוץ בעיקר בקרב המעמד העליון שקרא למשחק "וויף-וואף". היו מניחים שורה של ספרים כרשת על מה ששימש כשולחן פינג פונג ומשתמשים בעוד ספרים כמחבטים ובדרך כלל הכדור היה כדור גולף. לפעמים היו משתמשים גם במכסים של חפיסות סיגרים כמחבטים ומכינים את הכדור מפקקי יין. פופולאריות המשחק גרמה לחברות משחקים לשווק אותו לציבור. 

 

המחבטים הראשונים היו לרוב חתיכות עור או נייר קשוח מתוחות על תבנית מעץ והצליל שהשמיעו במגעם בכדור נתן למשחק את שמות הכינוי שלו, "וויף-וואף" ו-"פינג-פונג". יש מספר מקורות שטוענים שהמשחק תפס את תשומות לב הקהל בלונדון ונמכר בשם "גוסימה". השם פינג-פונג היה נפוץ לפני שהיצרן הבריטי, J. Jaques and Son Ltd. רשם את השם כסימן מסחרי ב- 1901. אחרי זה השם שימש רק למשחק שאותו שיחקו עם הציוד היקר שלהם ושאר היצרנים קראו למשחק טניס שולחן. היה מצב דומה בארה"ב כש- Jaques מכרו את הזכויות לשם "פינג-פונג" לחברת Parker Brothers.

 

חידושים בפינג פונג

 

החידוש הבא בוצע ע"י ג'יימס גיב, חובב פינג-פונג בריטי, שמצא כדורי צלולואיד לקישוט בטיול בארה"ב וגילה שהם אידיאליים לפינג-פונג. זמן קצר אחרי כן א. ס. גוד המציא ב-1901 את המחבט כפי שהוא מוכר כיום עם שכבת גומי שמודבק לבסיס מעץ. פינג-פונג עלה בפופולריות עד כדי כך שב-1901 התחילו לארגן טורנירים, לכתוב עליו ספרים וב-1902 אורגנה אליפות עולם לא פורמלית. בתחילת המאה ה-20 פינג-פונג היה אסור ברוסיה כשהשליטים חשבו שהוא גורם נזק ליכולת הראייה של השחקנים. ב- 1921 ה-Table Tennis  Association הוקמה באנגליה ואחריה ה- ITTF ב- 1926. ב- 1933 הוקם ה- United States Table Tennis Association, שמוכר עתה כ- USA Table Tennis.

 

בשנות ה- 50 המציאו מחבטים שהוסיפו שכבת ספוג בין הגומי והעץ, הם השפיעו על המשחק באופן משמעותי והגבירו את מהירות המשחק בהרבה. המחבטים האלה נמכרו לראשונה ע"י יצרן ציוד ספורט בשם S.W. Hancock Ltd. . השימוש של דבק "ספיד", דבק מיוחד שמעלה את גמישות הגומי של המחבט, הגביר את מהירות המשחק עוד יותר והיו צריכים לשנות את חוקי המשחק כדי להאט אותו. פינג-פונג הוכר לראשונה כספורט אולימפי ב- 1988.

 

אחרי האולימפיאדה של 2000 בסידני, אוסטרליה, ה- ITTF ביצע מספר שינויים בחוקי המשחק כדי להתאים יותר את הספורט לשידור בטלוויזיה. החליפו את הכדורים שהיו בקוטר של 38 מ"מ לכדורים בקוטר של 40 מ"מ. דבר שהגביר את ההתנגדות האווירודינמית של הכדור והאט את מהירות המשחק כך שניתן בקלות רבה יותר לצפות במשחק בטלוויזיה. שינו גם את שיא הנקודות של המשחק מ- 21 ל- 11 נקודות כדי שהמשחקים יתבצעו בקצב מהיר יותר. ה- ITTF שינתה גם את חוקי מכת ההגשה בכדי למנוע מהשחקן להסתיר את הכדור במהלכה של מכת ההגשהה, במטרה להגדיל את ממוצע האורך של מערכות המשחק והקטנה של היתרון של השחקן הפותח.

 

נוספו גם גירסאות בזמן האחרון עם כדורים בקוטר של 44 מ"מ שמאיטים באופן משמעותי את המשחק. גירסה זו התקבלה אצל שחקנים שיש להם בעיה עם התנועות החדות והמהירות של המשחק עם הכדור הרגיל.

 

בנוסף יש תנועה שרוצה להחזיר את המשחק למצב שהיה לפני הכנסת המחבט מספוג וגומי. השחקנים האלה מעדיפים את סוג המשחק כפי שהיה משנות ה- 40 ועד שנות ה- 60 עם מחבט ללא ספוג ורק עם גומי מודבק. לשחק בהגנה קשה פחות כי המשחק איטי יותר ולכדור יש פחות סיבוב. זה גורם לשחקנים להתרכז הרבה יותר באסטרטגיה של המשחק, שדורשת מהשחקנים לחשוב על המיקום והתנועה כדי לתקוף בצורה מוצלחת